האם בחירות באופק? חילוקי דעות בין ראשי מפלגות בממשלת ישראל


האם בחירות באופק? חילוקי דעות בין ראשי מפלגות בממשלת ישראל

נראה שראשי המפלגות בממשלת ישראל מריחים כעת את ריח הבחירות באופק, לאחר שהקואליציה שלהם הפכה שברירית בשל היעדר רוב תומך בכנסת.

ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט סילק היום, שני, את המתנגדת ח"כ עידית סילמן מישיבת סיעת ימינה בכנסת לאחר שסירבה להתחייב כי תתמוך במינויו מחדש של חבר הכנסת מהמפלגה, מתן כהנא, לשר הדתות. . מינוי זה מותנה באישור האסיפה הכללית, ושאר חברי ימינה הביעו בו תמיכתם.

חילוקי דעות התגלו בעניין תיקון ל"חוק הלאום" הגזעני שדרש מנהיג מפלגת ישראל ביתנו ושר האוצר אביגדור ליברמן, בעקבות חשיפת זהותו של הקצין, מחמוד ח'יר א-דין, שנהרג בעת שהוביל מבצע צבאי חשאי. ברצועת עזה, בשנת 2018. שנים לאחר חקיקת החוק הגזעני, נזכר ליברמן כי החוק הזה אינו הוגן כלפי בני העדה הדרוזית המשרתים בצבא הכיבוש.

במקביל הודיעה מפלגת כחול לבן בראשות שר הביטחון בני גנץ על כוונתה להגיש הצעת חוק יסוד: שוויון.

עם זאת, שרת הפנים, איילת שקד, הודיעה היום בטוויטר כי "אני מייעצת לחברי הקואליציה להפסיק ליהנות על ידי בחינת תיקונים שאין לגביהם הסכמה בחוקי היסוד. זה לא יקרה, בדיוק כפי שנקבע בחוק היסוד. ההסכם הקואליציוני הזה. ואם נצטרך, ימינה תשתמש בזכות הווטו. עדיף להתמקד באתגרים הכלכליים והביטחוניים שלפנינו", אמרה ופנתה לליברמן וגנץ.

גם ראש מפלגת תקווה חדשה ושר המשפטים, גדעון סער, סירבו לבצע תיקון ל"חוק הלאום". הוא סבר כי "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. חוק מדינת הלאום לא יבוטל ולא יתוקן. החוק הזה הצליח בפני בית המשפט העליון. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ויש שוויון לכל אזרחיה. כדאי לקבוע את עקרון השוויון בחוק יסוד, אבל לא בחוק מדינת לאום, אלא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עם התקרבות בחירות אפשריות, פנה ליברמן, כהרגלו, לתקוף את שותפיו לממשלה. הוא אמר במהלך ישיבת הגוש של מפלגתו בכנסת היום, שני, כי "אני קורא לכל פקידי הממשלה להחרים את הפגישות עם אבו מאזן (נשיא פלסטיני מחמוד עבאס). אסור להפוך אותו לגיטימי". אבל ליברמן לא העלה זאת לאחר פגישות קודמות שקיים עבאס עם גנץ, בביתו של האחרון או עם ראש השב"כ רונן בר.

על מנת להצדיק את דבריו טען ליברמן כי "אבו מאזן מסית נגד ישראל, מגיש תביעות נגד ישראל וחייליה (לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג), ולכן אינו יכול להיות שותף לכלום. יש לעצור את עולי הרגל. הוא חבלן כמו שאר החבלנים ועושה טרור פוליטי. .והוא מאשים אותנו ברצח בכוונה תחילה ואינו משתף פעולה בחקירה", בהתייחס לרצח כתבת אל-ג'זירה, שרין אבו עקל'ה.

יו"ר מפלגת מרצ ושר הבריאות, ניצן הורוביץ, מצידו ציין כי זירות הפיגוע האכזריות של כוחות משטרת ישראל בהלווייתו של אבו עקל"ה "לא רק פגעו בתדמיתה של ישראל, אלא הבעיה היא ברגע שזה קורה, ואנו חייבים להסתכל על הסוגיות המוסריות שעולות מהאירוע הזה". אסור להתחמק ממנו".

הורוביץ הוסיף כי "בנוסף לפעולות ביטחוניות (בגדה המערבית, בעיקר בג'נין), חייבים להתקיים פעולות מדיניות, ולסכסוך המתמשך בין הישראלים לפלסטינים יש ולא יהיה פתרון ללא דיאלוג מדיני. אנו חייבים לחזק את הרשות הפלסטינית ולהיכנס עמה לדיאלוג מדיני".

אתמול הודיעה הרשימה המאוחדת כי במסגרת ההבנות עם הקואליציה החליטה הממשלה לנקוט במדיניות אכיפת חוק חדשה בכפרים משולל ההכרה בנגב, המאפשרת הרחבת הבתים בהם לשטח של מעלה. לשבעים מ"ר מבלי להוציא נגדם צווי הריסה או הטלת קנסות.

עם זאת, גורמים בלשכתה של שקד אמרו היום כי לא ידוע להם על שינוי במדיניות האכיפה "בעניין הפרות ארגון ובנייה" בכפרים ללא הכרה. אותם גורמים הוסיפו כי שקד הופתעה מהצהרת הרשימה המאוחדת על שינוי המדיניות.

התברר כי שינוי מדיניות זה אושר על ידי הממשלה הנוכחית, בסוף פברואר האחרון, על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא חלק מתיקון למסמך מדיניות אכיפת החוק בנושא הפרות ארגוניות ובנייה במדינה. הקהילה הבדואית בנגב, אשר נוסדה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ארז קמנץ, בשנת 2016.

התבטאויותיה וצעדיה של שקד באים לאור המשבר הפוליטי המתמשך בישראל ואפשרות נפילת ממשלתו של נפתלי בנט, וניסיונותיו להישאר בתפקיד ראש ממשלת מעבר. לפיזור הכנסת יעמוד בראשות. ממשלת המעבר, עד שתקום ממשלה חדשה, מה שעלול להימשך זמן רב.

אבל אם מפלגה או חברי כנסת מגוש לפיד - כלומר יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ והרשימה המאוחדת - יתמכו בפיזור הכנסת, בנט יישאר בתפקיד. אפשרות זו גורמת לחשדנות הדדית ולמתח בין בנט ללפיד, שכן לכל אחד יש אינטרס שהשני יפיל את הממשלה.

הכי חם פוליטי
חדשות פוליטי
הכי חם