מה המשמעות של הקמת "המשמר הלאומי"?
ממשלת "ישראל" אישרה ביום ראשון בערב את בקשת השר לביטחון לאומי, "איתמר בן גביר" בעניין הקמת "כוחות המשמר הלאומי", למרות התנגדותם של רבים מחברי ממשלה ומפקד משטרת ישראל.
אישור ממשלת ישראל להחלטה להקים "משמר לאומי" מייצג ציות מוחלט לשר הקיצוני, איתמר בן גביר. עד שאישור הממשלה מראה את מצב החולשה אליו הגיע נתניהו, שנאלץ להגיב ולהסכים לתנאיו של בן גביר כדי לשכנעו לא לפזר את הממשלה ולקבל את אישורו לדחות רפורמות משפטיות.
ההחלטה על הקמת משמר לאומי, שיפעל על פי חזונו של בן גביר כמנגנון ביטחון נוסף, מהווה הכרה מרומזת בכשל של גורמי ביטחון אחרים, בעיקר המשטרה, ובאי יכולתם לבצע את תפקידם.
התברר כי בן גביר מבקש באמצעות הקמת "המשמר הלאומי" לעקוף כמה מנהיגי משטרה המסרבים להישמע להנחיותיו, כפי שקרה עם מפקד חטיבת "תל אביב", מה שמאשר את מה שהזהירו רבים. מזה זה יהיה כמו המיליציות של בן גביר שמצייתות לפקודותיו ומיישמות את האג'נדה והפוליטיקה שלו.
להחלטת הממשלה להקים את "המשמר הלאומי" יהיו השלכות, כאשר הראשונה שבהן היא הגברת ההתנגשות בין רשויות החקיקה והשיפוט, שמנו לב לכך באמצעות דחייתה של היועצת המשפטית לממשלת ישראל, גלי בהרב-מיארה, של הרעיון של "המשמר הלאומי".
החלטה זו תוביל גם לעימות בין הנהגת המשטרה להנהגת "משמר לאומי" על גבולות הסמכויות והאחריות, והנושא עשוי להיות כרוך בכניסה לניגוד תחומי אחריות וסמכויות עם גורמי ביטחון אחרים.
כמו כן, בן גביר ישתמש במיליציות "המשמר הלאומי" על מנת להחמיר את נהלי הטיפול בהפגנות הדוחות את רפורמות משפטיות, שיביאו להגברת הפילוג ברחוב הישראלי.
הסכנה הגדולה ביותר תהיה בשימוש של בן גביר במיליצית "המשמר הלאומי" ליישום מדיניותו הגזענית נגד הפלסטינים בפנים, במיוחד בנגב, כפי שהתחייב במהלך מערכת הבחירות שלו להחזיר את הביטחון.
הצלחתו של בן גביר בהעברת ההחלטה מגלמת את מצב ההידרדרות והבלבול ממנו סובלת הזירה הפוליטית, ואת תלותה בדמויות קיצוניות שאין להן ניסיון הן בתחום הביטחוני והן בתחום המדיני.
אם המיליציות הללו יתחילו לעבוד, זו תהיה נקודת מפנה בכל הסצנה הישראלית, אם ביחס למרקם החברתי ואם לגבי הפלסטינים בפנים, מה שאומר שהאזור יהיה רצוף באירועים פתאומיים שיחריפו מצב ישראל.
