מכרז ישראלי למכירת נשק ישן שעלול לגרום למעשי טבח ברחבי העולם
אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הישראלי פרסם בשבוע שעבר מודעות בעיתונים, שהזמינו סוחרי נשק ישראלים להשתתף במכרז למכירת נשק כבד ישן שנראה כי יצא מכלל שימוש, לרבות פגזי אנטי-שריון, פגזי ארטילריה. וטנקים, שלא היו בשימוש הצבא הישראלי, אבל הם יכולים לגרום למעשי טבח ברחבי העולם.
בהודעת האגף ליצוא ביטחוני הגדירו את הנשק המוצע למכירה כ"עודף" של כוחות היבשה של צה"ל. בהודעה צוין כי תחמושת זו "נועדה לשימוש על ידי צבאות זרים, ונמכרת על ידי יצואנים/חברות בכפוף להגשת אישור משתמש קצה חתום על ידי פקיד ממשלתי של מדינת היעד" הרוכש את התחמושת.
ראוי לציין כי מכירת נשק ישראלית למדינות שאינן עריצות או דיקטטורות אינן מתבצעות באמצעות פרסום בעיתונים למכרז כזה, דבר שיעלה ספק לגבי גורל הנשק הזה. אתר עיתון "הארץ" ציין היום, יום חמישי, כי "ההיסטוריה הארוכה של ייצוא נשק ישראלי, בעבר ובהווה, לאוגנדה או למיאנמר למשל, אינה מעודדת אמון רב בתחום זה".
בין סוגי התחמושת שישראל מציעה למכירה במכרז זה ניתן למנות פגזי ארטילריה מדויקים של אקלר, המצוידים במערכת הנחיה מבוססת GPS או ניווט שאינו קשור למערכת לוויינית, ומאפשרים פגיעה מדויקת במטרות בטווח של 35-40 קילומטרים.
נער ממחנה פליטים פלסטיני בדרום לבנון, שרגליו נקטעו לאחר פיצוץ מוקש בהפצצה ישראלית, בשנת 2010 (Getty Images)
רשימת התחמושת המוצעת למכירה כוללת פצצות מרגמה ופגזי 105 מילימטר המשמשים בטנקי "מרקווה", שפרצו מצבא ישראל לפני שנתיים. וכן טילי נ"ט מונחי לייזר של לה"ט המאפשרים לטנקי המרכבה לירות לטווח ארוך הרבה יותר. ניתן לשגר אותו ממסוקים, כלי רכב וסירות.
במכרז זה מציעה ישראל למכור "מוקשים", והעיתון הגדיר זאת כפריט הבעייתי ביותר. ההודעה אינה מבהירה את סוג ה"מוקשים" הללו, אך ישראל עדיין משתמשת במוקשים נגד בני אדם, כמו אלה שהצבא הישראלי פרס לאורך קו הפסקת האש ברמת הגולן הכבושה, ב-2011, בעקבות שתי צעדות השיבה באותה שנה. , ולאחר הריגתם של 20 פעילים שהשתתפו ב-זה נורה על ידי כוחות ישראליים.
מומחה לחומרי נפץ בודק שרידי תחמושת מצרר ישראלית בלבנון (AP)
למרות שישראל חתמה על הפרוטוקול השני של האמנה הבינלאומית נגד מוקשים ומארבים לבני אדם, היא מסרבת לחתום על אמנת אוטווה לאסור מוקשים ושימוש בהם נגד בני אדם. העיתון ציין כי ישראל בחרה בקפידה את האמנות שהיא חותמת עליהן או לא חותמת עליהן. ישראל, למשל, מסרבת לחתום על הפרוטוקול השלישי, האוסר על שימוש בנשק תבערה נגד אזרחים, כמו פגזי זרחן, שבהם השתמשה רבות במלחמות שפתחה ברצועת עזה.
ישראל גם מסרבת לחתום על הפרוטוקול החמישי, מ-2003, המתייחס לשאריות של כלי נשק שלא התפוצצו לאחר שחרורו, ולדאוג לאמצעים זהירים כדי להגן על אזרחים מפני אפשרות של התפוצצות תחמושת כזו. במהלך מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, ירה צבא ישראל מספר עצום של פצצות מצרר, שכל אחת מהן מכילה מאות פצצות קטנות, לעבר שטח לבנון.
העיתון ציטט חייל ישראלי שירה תחמושת מצרר באותה מלחמה שאמר כי קיבל פקודה צבאית לשגר "מבול" של תחמושת מצרר לעבר שטח לבנון מבלי לציין יעד ספציפי. קצין ישראלי אמר: "קיבלנו הוראה להציף אזורים (לבנוניים) , וכיסינו כפרים שלמים בפצצות מצרר. מה שעשינו היה מטורף ואכזרי". לדבריו, הצבא הישראלי ירה כ-1,800 פגזי מצרר על שטח לבנון, ובהם 1.2 מיליון פצצות קטנות, בנוסף לפגזים כאלה שהטילו מטוסי קרב ישראלים על שטח לבנון.
דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל, שהוציא אז, קבע כי כמיליון פצצות קטנות בפגזים אלו לא התפוצצו כשנפלו על הקרקע, וגרמו למותם ולפציעתם של יותר מ-200 אזרחים לבנונים בשנים הבאות. בהודעת המכרז לא צוינו טילים אלו.
בהודעת המכרז נראה היה מדהים כי "התחמושת המוצעת למכירה היא בכמויות שונות וברמות תוקף שונות", וכי הפרטים מצויים במסמכי המכרז, וכי היא "במצבה הנוכחי 'AS IS, WHERE' IS'". קשה לדעת מה המשמעות של זה, אך העיתון ציין כי אם התחמושת הייתה ישנה ולא מאוחסנת כמו שצריך, הדבר יוביל לטעויות חמורות או יישאר כשריד לאחר שיגורה ועלול להתפוצץ בהמשך.
על מנת לדעת את מהות ופרטי התחמושת העודפים בהם משתמש צבא ישראל, יש לעיין במסמכי המכרז, אך מסמכים אלו אינם זמינים ואינם זמינים באתר האגף ליצוא ביטחוני, משרד הביטחון או משרד הביטחון. אתר מכרזים ממשלתיים אליו הופנתה הפרסום למתעניינים במכרז.
