הבנק העולמי: הכלכלה הפלסטינית לא חזרה לרמות שלפני הקורונה


הבנק העולמי: הכלכלה הפלסטינית לא חזרה לרמות שלפני הקורונה

היום, יום ראשון, פרסם הבנק העולמי דו"ח חדש, הקובע כי הכלכלה הפלסטינית עדיין לא חזרה לרמות שלפני פרוץ מגיפת הקורונה, אם כי ישנן אינדיקציות להתאוששותה.

הבנק העולמי הוסיף כי הגבלות מתמשכות על תנועה וגישה וההשפעות ארוכות הטווח של המשבר הפיסקאלי, יחד עם עליות המחירים, תורמים כולם להאטת קצב ההתאוששות הכלכלית.

קצב הצמיחה צפוי להגיע ל-3.5% ב-2022, ירידה מ-7.1% ב-2021, וההאצה בשיעור האינפלציה גורמת לפגיעה הגדולה ביותר במשפחות הפלסטיניות העניות ביותר, שכן העלות של חלק ממוצרי המזון הבסיסיים צפויה לעלות ל- 80% עד סוף השנה.

זה בא בדוח המעקב הכלכלי הפלסטיני שהבנק העולמי יציג לוועדת הקשר המיוחדת ב-22 בספטמבר 2022 בפגישה שתתקיים בניו יורק ברמת המדיניות בנוגע לסיוע לפיתוח הניתן לעם הפלסטיני.

הדו"ח בוחן את המגמות הכלכליות והפיננסיות הכלליות הנוכחיות בשטחים הפלסטיניים, ומנתח את ההשלכות של הזינוקים במחירי המזון המואצים בעקבות המלחמה באוקראינה.

בהתייחס לדו"ח, סגן נשיא הבנק העולמי למזרח התיכון וצפון אפריקה, פריד בלחאג', אמר שהמשבר באוקראינה החריף את הלחצים האינפלציוניים הגבוהים ממילא בשטחים הפלסטיניים. זעזועים במחירים, בשילוב עם ההשפעות השליליות של מגיפת הקורונה (COVID-19), השפיעו ישירות על אספקת מוצרי המזון הבסיסיים, וערערו את רווחתן של המשפחות הפלסטיניות, במיוחד המשפחות העניות והנזקקות ביותר. אנו מרוצים מההתקדמות שעשתה הרשות הפלסטינית בסדר היום הרפורמי שלה.

המחירים כבר היו גבוהים ביחס לרמות ההכנסה בגלל היחסים השזורים בין הכלכלה הפלסטינית לכלכלת הכיבוש הישראלי, מה שהביא להשפעה לא מידתית על הכלכלה הפלסטינית הקטנה יותר. העלייה המהירה באינפלציה הביאה להמשך העלייה במחירי המזון והדלק, המהווים חלק גדול יותר מההוצאות של משפחות עניות.

הגדה המערבית ועזה הן יבואנית המזון השנייה בגודלה (בפרופורציה) באזור, וחלק גדול מהיבוא של קמח חיטה ושמן חמניות מגיע מאוקראינה ורוסיה. בין ינואר לאפריל 2022, רכיב המזון במדד המחירים לצרכן הפלסטיני עלה בחדות לרמתו הגבוהה ביותר בשש השנים האחרונות.

"הכלכלה הפלסטינית ממשיכה להתמודד עם אתגרים משמעותיים שעשויים להשפיע על יציבותה הכוללת בטווח הארוך", אמר סטיבן אמבלד, מנהל הבנק העולמי ונציג תושבי הגדה המערבית ובעזה. ברצועת עזה, כמו גם הלחצים על יתרה מכך, סיוע התורמים אינו מספיק כדי לגשר על פער המימון, שעלול להגיע ל-3.3% מהתמ"ג בשנת 2022 ולהגביל את יכולתה של הרשות הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות.

הגירעון התקציבי של הרשות הפלסטינית ירד ב-70% במחצית הראשונה של 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021. ירידה זו נובעת מגידול חזק בהכנסות ושמירה על רמות ההוצאות, שכן עליות בסעיפים מסוימים של הוצאות היו מקוזז על ידי ירידה חדה בהוצאות על התוכנית הלאומית להעברות מזומנים בעלות סוציאלית משמעותית.

הרשות הפלסטינית צברה פיגורים משמעותיים למגזר הפרטי, לקרן הפנסיה ולעובדי ציבור. למרות הירידה ההדרגתית ברמת ההלוואות הישירות של הרשות מהמגזר הבנקאי המקומי, הרשות הפלסטינית ועובדי המגזר הציבורי עדיין מהווים יחד כמעט 40% מסך האשראי של המגזר הבנקאי, שיש בו סיכון מערער יציבות. גם הלוואות לא מתפקדות והלוואות בדירוג עלו מאז 2018.

אמבלד הוסיף כי "שיתוף פעולה הדוק בין הרשות הפלסטינית, ממשלת ישראל והקהילה הבינלאומית יהווה גורם מפתח בכיוון מחדש של הכלכלה לקראת קיימות ארוכת טווח, ובכך יגדיל משמעותית את הכנסות הרשות הפלסטינית ויסייע למשפחות פלסטיניות להסתגל למחירים גבוהים יותר".

הדו"ח סבור כי יש צורך לבצע רפורמות פלסטיניות הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות על מנת להגיע למסלול בר-קיימא יותר עבור הכספים הציבוריים.

הדו"ח ציין כי הענקת גישה לעסקים פלסטינים לשטח C תגביר את הכלכלה הפלסטינית בשליש, ותגדיל את הכנסות הרשות הפלסטינית ב-6% מהתמ"ג. ממשלת ישראל יכולה גם להעביר הכנסות שהיא גובה מעסקים הפועלים בשטח C ועמלות מעבר דרך מעבר גשר אלנבי בהתאם להסכם הביניים משנת 1995. היא יכולה גם להפחית את העמלה של 3% שהיא גובה עבור טיפול ביבוא פלסטיני.

חדשות כלכלה
הכי חם