המחסור העולמי בתרופות מעורר חשש לעליית מחירים בישראל
משבר התרופות הגלובלי הביא לחוסרים של תרופות נפוצות גם בארץ. משרד הבריאות שלף את תקנה 29 המאפשרת קיצור דרך ביבוא תרופות שבמחסור, אלא שבכיר במערכת טוען: "הצעד רחוק מלספק את המענה הדרוש"
1. אחרי שהעולם הצליח להתאושש ממגיפה חסרת תקדים והבריאות קצת נשכחה, מחסור בתרופות מעלה אותה שוב לכותרות. מדובר בתופעה בינלאומית שכן כיום מעט מאוד מדינות מייצרות את כל התרופות באדמתן.
כלומר, אין כמעט מדינה בעולם שיודעת לספק מענה לכל שלב ומקטע של היצור ורמת התלות מאוד גבוהה. יצור תרופות, לרבות עבור מדינות קטנות, הוא דבר יקר ומורכב ולכן התלות בסחר העולמי ובעיקר בתפקוד תקין של שרשראות האספקה עצומה וקריטית. מאז הקורונה שרשראות האספקה לא חזרו לעצמן כפי שאנו חווים על בשרנו עם שורת מוצרים, ותרופות ביניהם.
לכך חשוב להוסיף את מלחמת אוקראינה ומשבר האנרגיה ושוק הסחורות באירופה שגם מייקר את היצור האירופי או חוסם אותו לחלוטין, מה שמחייב חברות להעתיק את הייצור למקומות חדשים. יש גם מחסור בחומרי גלם ספציפיים שגם מקשים על יצור. כמו כן דווח על מקרים, כמו בגרמניה למשל, שמפעלי תרופות עוצרים פעילות ומפטרים עובדים כי אין חומרי גלם והאנרגיה יקרה מדי.
המחסור הוא לא רק של תרופות אלא גם של תשומות בריאות כמו הטכנציום בשל השבתתם של כורים גרעיניים. מדובר בחומר הפעיל בבדיקות למיפוי סרטן. ויש נקודה נוספת, שוב מגלים כי המערב בנה את שרשראות האספקה וההיצע באופן רשלני ולא אחראי. לפתע כולם גילו שחלק מאוד משמעותי מיצור התרופות עבר לסין, וכידוע סין נסגרת, היא מתמודדת עם קשיים כלכליים רציניים, הצמיחה יורדת והיא מפחיתה יצור.
2. אבל אין טעם להיכנס לפאניקה כי מה שאנו עדים לו כעת מחסור ב"מותג ולא במולקולה", כפי שמסבירה בכירה בקופת חולים כללית, הקופה החולשת על מחצית מהמבוטחים בישראל. "אז חסרה התרופה הזו, אבל יש את התרופה המתחרה כך שלא באמת התרופה חסרה אלא המותג", היא מוסיפה.
גם בקופת חולים לאומית מתארים תופעה דומה. ד''ר שלמה וינקר, סמנכ"ל הרפואה של לאומית, מזהיר בשיחה עם "כלכליסט" כי אסור ליצור אווירה של פאניקה שכן הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שכולם יתחילו לאגור תרופות ובכך להחריף את המחסור, שהוא בעיקר בתרופות גנריות ומאוד נקודתי. בעיניו המחסור יהפוך "לנורמלי החדש": לדבריו, "מה שהיה לא יהיה. אין יותר 'יש כל הזמן הכל'. צריכים להיות גמישים כרוקחים, כמטופלים, כרופאים ולא להתרגש מזה", הוא אומר.
לדבריו, אין פתרון אחד שהוא פתרון קסם: "הכי קל זה להגדיל מלאים. אבל מלאי גדול עולה כסף שאתה גם לא יכול להשתמש בו למשהו אחר. יש גם עלויות אחסון שהן גבוהות. צריכים למצוא את האיזון בין מלאי, לגמישות לתחליפים. מכיוון שרוב המחסור הוא בתרופות גנריות (תרופות מקוריות, א.פ) אז צריכים לחפש את החלופות – אם אין אקמול אז יש פרטסמול אחר".
מכיוון שרוב המחסור הוא בגנריקה, מדובר בבשורות טובות: המשמעות היא שניתן למצוא חלופות. ובכל זאת חשוב להבהיר: במקרים מאוד ספציפיים גם המולקולה במחסור, אך שוב, זה לא השכיח. נכון לשלב זה המחסור מרוכז באמריל לטיפול בסוכרת; אנאפרניל לטיפול בדיכאון; רונדל לטיפול בפרקינסון; ריטלין במינון של 20 מ"ג ארוך טווח (20 LA); תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה, תרופות לטיפול בבעיות שינה ותרופות אנטיביוטיות.
המחסור הוא מגוון ולכן הסיבות לעיכובים הן מגוונות אף שלרוב מדובר על גנריקה. בשוק הישראלי התעוררה בעיה ספציפית עם הקשיים של חברת טבע וחברת ההפצה סל"א שבבעלות טבע, שם נרשמו עיכובים על רקע בעיות בחברה ומחסור בכוח אדם.
ויש גם שתי תרופות - ריטלין של יואנסן (ג'ונסון אנד ג'ונסון) המיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ואוזמפיק (נובונורדיסק) המיועדת לטיפול בהשמנת יתר שהן במחסור מסוים אך הסיבה לכך שונה בתכלית: זינוקים חדים בביקושים. "זה טירוף מה שקורה כאן עם שתי התרופות הללו. הביקושים בזינוק אקספוננציאלי. במקרה של ריטלין עלות אחסנה היא גם עצומה כי היא מחייבת שימור בכספות, שכן הרגולציה מחמירה", אומר הבכיר בתעשיית התרופות. כלומר, כאן שרשראות האספקה לא מסבירות את התופעה.
3. במגרש החדש שנוצר, תפקיד הממשלות והרגולטורים (משרדי הבריאות) הוא קריטי. ממשלת ארה"ב למשל לוחצת כבר תקופה ארוכה מאוד על חברות התרופות להפחית את מחירי התרופות.
"חברות תרופות בינלאומיות הן בדרך כלל מונפקות וענקיות ולכן הלחץ על הגדלת הרווח – בעולם של לחץ ממשלתי על הורדת מחירים – גורם להן להקטין היצעים ולגרום למחסור", מסביר בכיר בתעשיית הרפואה הישראלית. הוא סבור כי אותן חברות ינסו בכל הכוח לנצל את תחושת המחסור ולהעלות מחירים. "הן בטוח ינסו", מוסיף וינקר.
זה החשש הגדול של משרד הבריאות: שהמצב החדש יתורגם לעליית מחירי התרופות, מה שישחק את תקציב סל הבריאות וסל התרופות. לכן יש חשיבות עליונה להתנהלות הרגולטור.
אלי מרום, סגן מנהל מערך הרוקחות והאכיפה של משרד הבריאות, מערך הנמצא במשבר מתמשך זה שנים רבות, שלח אתמול לכל הגורמים הרלוונטיים במערכת הבריאות מכתב שהגיע לידי "כלכליסט". מרום כותב כי "לאור הכתבות בתקשורת, ברצוני להזכיר כי במידה וקיים מחסור (בתרופות) או צפי למחסור, הנכם רשאים להגיש בקשות ליבוא על פי תקנה 29...הטיפול בבקשות על פי תקנה 29 שיוגשו בהתאם להנחיות, ינתן במיידי".
תקנה 29 מעניקה פטור מהצורך לבצע רישום לתרופה ואמורה להקל בבירוקרטיה המסורבלת הכרוכה ביבוא תרופות לארץ. אלא שבכיר במערכת הבריאות שמכיר היטב את הההליך סבור כי המכתב של מרום הוא בעיקר "כסת"ח שכן התהליך של הפעלת תקנה 29 עדיין מורכב ובטח לא מהווה פתרון ליבוא בהיקפים גדולים. גם לא מעניק מענה לצרכים המיידים של השטח". בנוסף, האישור הוא לחצי שנה בלבד.
השאלה שעולה כעת היא האם האירוע הזה לא מחייב מדיניות יותר ברורה וממוסדת. "צריך לדאוג שיש מלאים בארץ ושאין מחסור וזה מחייב את משרד הבריאות להיערכות מאוד מדויקת. המצב מצריך קיום דיון דחוף בתוך המשרד, היערכות חדשה וכמובן עדכון הציבור על המצב האמיתי ועל החלופות שעומדות בפני המטופלים", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא תל השומר ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות.
לדבריו, "משרד הבריאות חייב להיות על זה כי זה 'אירוע'. זה סופר קריטי וזה מתחיל להיראות כמעין משבר לא קטן כי הרשימה מתחילה להתארך".
4. ובכל זאת הנושא תופס תאוצה. "אתמול היינו בכנס עם כלל חברות התרופות וכל הקופות ובתי חולי וכולם דיברו על זה. זה היה הנושא המרכזי", מספרת סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת היוצאת.
אך גם היא מבקשת להרגיע: "אז יש בעיות של חומרי גלם ושרשראות אספקה. במציאות החדשה צפויות תנועות וסוג של התארגנות מחדש וזה עוד גורם במערכת שיהיה קשה להתנהל עימו. אבל זה לא שאין תחליפים, יש ונצטרך להשתמש בתחליפים, רכישת מלאים גדולים יותר. כמו בקורונה".
וינקר אומר כי "זו לא תופעה לגמרי חדשה. בתקופה האחרונה היא התעצמה. אנו רגילים אליה כל הזמן וכרופא משפחה אני מכיר אותה לא מהיום. יצירת אווירה של מחסור –זה הדבר הכי גרוע כי זה יעצים את המחסור".
"מעבר לכל הבעיות האלו", מסביר ד''ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, בעלים ומנכ"ל משותף של חברת התרופות אוניפארם, וחבר המועצה של ארגון הרוקחות בישראל, "יש בעיה נוספת: מחסור של חומרי עזר כמו סלולוז (חומר מילוי). לדוגמה, בכדור של 10 מל"ג של חומר פעיל יש בו גם חומר מילוי שנותן נפח לטבליה. יש גם חומר הדבקה שמבטיח שהאבקה תידבק לטבליה ויש גם חומר מפורר שמסייע לפירוק התרופה בקיבה ויש עוד חומרים אחרים. ללא חומרים אלו לא תחסר תרופה אחת אלא 30 תרופות".
לדבריו, להחליף חומר או ספק של חומר עזר הוא אירוע מורכב ביותר שלוקח חצי שנה לכל הפחות. "יש גם בעיית עובדים קשה, גם בחו"ל וגם בארץ, ואסור לשכוח כי חלק מאותם חומרים הם עתירי אנרגיה וכידוע יש משבר אנרגיה חריף באירופה".
תומר מדגיש כי בניגוד לחברות אחרות, אצלו אין בעיה שחלק מהתרופות יופנו לייצוא למדינות אחרות במקום לישראל: "באוניפארם אני מתעדף את השוק המקומי הישראלי לפני כולם אבל אני קורא לכל האזרחים לא להיכנס לפאניקה, לא לקנות תרופות לחצי שנה ולאגור מלאים מתוך אחווה הדדית כי אנו עלולים לפגוע באחרים ועלולים ליצור במו ידינו מחסור שלא קיים באמת. אף אחד לא מחזיק מלאים לחצי שנה־שנה".
גורם בכיר במערכת שמכיר היטב את משרד הבריאות מסר ל"כלכליסט" כי יש להצטער על כך שבניגוד ל־FDA ורוב הגופים הרגולטורים והמפקחים בעולם המערבי, שם מפורסמים באתרי המשרדים כל התרופות שנמצאות בחסר, משרד הבריאות הישראלי לא מבהיר באופן חד משמעי ולא מפרסם מה חסר ומה לא. "שקיפות עדיפה תמיד על כל חלופה אחרת. אבל משרד הבריאות מפחד שיעשו עניין שחסר פה וחסר שם. המצב הנוכחי שהכל שמועות ויש אי ודאות מוחלטת הוא הכי פחות רצוי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תפיסת המדיניות שנהוגה בישראל זהה לזו של מדינות ה־OECD, כלומר רכש התרופות נמצא באחריות הארגונים הרפואיים והחברות המשווקות. התערבות המדינה נעשית במקרים בהם השוק לא מסדיר את עצמו וישנו חשש לסכנה לבריאות המטופלים, כמו בדוגמת האפידורל. זוהי מדיניות מהמתקדמות בעולם. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ׳ נחמן אש הנחה את אגף הרוקחות לבצע בדיקה מקיפה עם קופות החולים למיפוי החוסרים בתרופות, אם אכן קיימים כאלה. ככל שיהיו כאלה ובמידת הצורך המשרד יפעל בנושא".
