נסראללה: מבול אל-אקצא הוא נקודת מפנה בשבילים
מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, אישר בפני הפורום הבינלאומי "עזה, סמל ההתנגדות", בטהרן, כי מבצע "מבול אל-אקצא" הגיע ברגע קטלני, בו הנורמליזציה שמה את הפלסטיני. נושא בסכנה, ערבוב הקלפים ושינוי החישובים והפך את האיום להזדמנות.
מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, אישר במכתב שנשלח לפורום הבינלאומי ה-12, "עזה, סמל ההתנגדות", שנערך בטהרן, כי מבצע "מבול אל-אקצא" היכה מכה קשה לכולם. ניסיונות למחוק את הנושא הפלסטיני.
הודעתו של סייד נסראללה, שהוקראה על ידי נציג חיזבאללה בטהראן, עבדאללה סאפי א-דין, קבעה כי כותרת הוועידה עם הסיסמה "עזה, סמל ההתנגדות", והתזמון שלה בשלב היסטורי מכריע בו נמצאת ההתנגדות הפלסטינית. ניהול עימות גדול נגד מלחמת ההשמדה הציונית, מפגין את רגישותם של מארגניה, אחריותם ועמדתם מול העם הפלסטיני, עניינו והתנגדותו.
המזכ"ל של חיזבאללה האמין כי "לכולנו יש אחריות חמורה, הדורשת כוננות מתמדת כדי לגייס את יכולות האומה לתמיכה בעם הפלסטיני, ולתמיכה בהתנגדות האמיצה שלו, שכיום, באמצעות הקרבנותיה, גבורתה, דם אנשיה, והאיתנות והאיתנות של אנשיה, כותבים באמת את עתיד האומה, שומרים על כבודה ומגבשים את כוחה."
סייד נסראללה הדגיש כי מה שישראל הפסידה עד היום בעזה, מבחינת קצינים וחיילים, מידי ההתנגדות הפלסטינית, עולה פי כמה על מה שאיבדה במלחמה שפתחה ב-1967.
הוא נזכר כי "הצבא הישראלי", שבמלחמת 1967 כבש בשישה ימים יותר מ-69 אלף קמ"ר, מובס היום בחלק משטח רצועת עזה, ואינו מצליח להשיג מטרה. , מכריז על כיבוש, או מתקרב לניצחון, והוא נסוג ונסוג בתואנה של "עוברים לשלב חדש".
לאור עובדות אלו, מזכ"ל חיזבאללה ראה שזה טבעי ונכון שסיסמת הוועידה תהיה "עזה היא סמל להתנגדות", והדגיש כי עזה היום "היא הסמל, כי יש התנגדות מכובדת, נועזת וגאה. ."
מר נסראללה הדגיש כי האויב ואדוניו פעלו, מאז כיבוש פלסטין, על פי שני נתיבים: הראשון הוא חקיקת הכיבוש בינלאומית, ליטוש תדמיתו וביססו כישות תרבותית מופת שניתן לחקות אותה. כמודל לחיקוי לאזור.
באשר לדרך השניה, מסקנתו הייתה להחליש ולחנק את התנגדות העם הפלסטיני, ולחסל את עניינו, ולהביא להרחקתו מזירת המחזור העולמי, תוך הסתמכות על כוח ועל אפשרות הנורמליזציה, שהבטיחה את סילוק משטרים משפיעים מזירת העימות.
לגבי המסלול הראשון, סייד נסראללה ראה שהאויב ואדוניו השיגו בו הצלחות יוצאות דופן, בשל היכולות שברשותם והדומיננטיות שיש להם על המוסדות הבינלאומיים הגדולים, ועל מערכות המערב וכוחותיו היעילים והמשפיעים.
מזכ"ל חיזבאללה נגע באופציה של נורמליזציה, והצביע על כך שזה היה ועודנו פרויקט האויב להכניע את רצון האומה, לבזבז את מטרתה המרכזית ולהרוס את אחדות האפשרויות שלה, עד לסוגיית פלסטין. כמעט הפך מסוגיית האומה לנושא פלסטיני בלעדי, יתום וזר בקרב עמו, עמו ואחיו.
סייד נסראללה אמר כי אופציית הנורמליזציה הציבה את הסוגיה הפלסטינית, וזכות העם הפלסטיני על אדמתו, במעגל הכוונה והסכנה הממשמשת ובאה, ובדרך מטה שמזהירה מכל סכנה, בגלל הקונספירציה והבגידה. של העם הפלסטיני שהנורמליזציה עם האויב טומנת בחובה, והפקרת זכותו, מטרתו, התנגדותו ועתידו.
אל מול הסכנה הזו, ו"ברגע הקטלני הזה", הסביר מזכ"ל חיזבאללה כי הגיע המבול של התנגדות אל-אקצא, לערבב את כל הקלפים, לשנות את כל החישובים ולהפוך את האיום לקיומי מתקדם. הזדמנות, ונקודת מפנה בשבילים עליהם עבדו האויבים במשך זמן רב.
סייד נסראללה ראה ש"מבול אל-אקצא" נחקק עמוק במצפונם של הציונים כתבוסה שלא ניתנת למחוק, וכי "האגדה התנפצה, היוקרה נעלמה והפרויקט התערער", ו איתו המודל, ושהנושא, שהם עבדו כל כך הרבה זמן כדי לחנוק, הופיע שוב כסוגיה עולמית מתרחבת ונוכח בכל הגיאוגרפיה של העולם ומסדרונותיו.
מזכ"ל חיזבאללה אישר כי מבצע "מבול אל-אקצא" היכה מכה קשה בכל הניסיונות למחוק את הנושא הפלסטיני, והדגיש כי הנושא, שנגדו קשרו קשרים רבים, לא היה שורד ללא התנגדותו, הרובה שלו וקרבנותיה.
לדבריו, האויב הישראלי, שממשיך היום במעשי טבח ופשעים, עושה את כל זה כדי לכסות על תבוסותיו ולחלץ, באמצעות תמונות של טבח והרס, את התמונה המושפלת של "ישראל" ב-7 באוקטובר, ולנקום. על ערעור היציבות בפרויקט שלה, שלמענו היא והאדונים שלה עשו כל מאמץ במשך יותר מ-50 שנה.
סייד נסראללה ראה שלמרות התשישות של המערב - בראשות ארצות הברית של אמריקה ובריטניה - על אזורנו, עם פרויקטים של פיצול, הונאה, הונאה ופיצול, בעזרת כלים אכזריים, עטים חוטאים, קולות שכירים ושכירים. מוחות, פלסטין לבדה נשארה שסתום של אחדות, נתיב של התכנסות, בסיס להתגייסות ודרך חוצה לעתיד שאליו כמהים עמינו.
הוא עצר בניצחון של עזה מזירות לבנון, סוריה, עיראק, איראן ותימן, שהיה רחב יותר מציפיות האויב, כך שפלגי ההתנגדות הצליחו לצור באש את הישות הגוזלת במשך יותר מ-100 ימים, כלומר חֲסַר תַקְדִים.
מזכ"ל חיזבאללה אישר כי דם החללים התומכים בעזה בלבנון, סוריה, עיראק, תימן ואיראן, ולאחרונה דמו של האלוף סייד ראדי אל-מוסאווי, מתאחד, מצטרף ומשתלב עם הדם של הארגון. חללי עזה והגדה המערבית.
סייד נסראללה אמר שאחדות הדם, הרובים, הזירה והמטרה היא מה שמטריד את אויבינו, וזה מה שעלינו להמשיך ולפעול כדי להגדיל, להעמיק ולהרחיב, והדגיש כי "למי שמאמין שלעם הזה יש אפשרות אחרת מלבד התנגדות. הוא שגוי ומאוד מאוד הזוי".
המזכ"ל של חיזבאללה נזכר ש"ישראל" לא כבשה את פלסטין בדיפלומטיה, אלא בכוח ונשק, והיא כבשה גם את ביירות ב-1982, ושהיא לא מאיימת על האומה היום בדיפלומטיה, אלא בנשק ובכוח. מצד שני, היא לא הובסה מלבנון באמצעות דיפלומטיה, אלא באמצעות התנגדות, והיא לא תובס מעזה ומפלסטין אלא באמצעות התנגדות.
סייד נסראללה אישר: "לנו, כעם, אין ברירה אלא להתנגד, ואין לנו דבר מלבד התנגדות, ואין דבר שאנחנו יכולים להמר עליו מלבד התנגדות".
הוא הסביר כי העימות עם האויב אינו עימות של יום או יומיים, אלא מדובר בעימות מתמשך, מתמשך ומצטבר, והדגיש כי "עלינו להישאר נוכחים", תוך שהוא מצביע על איסוף ציי המדינות השחצניות. התמיכה ב"ישראל" מאשרת את חולשתה ואת ערעור היציבות שלה, ו"זה מה שצריך להקשיח את רצוננו". על ידי דבקות באופציית ההתנגדות, אם התנאים לשחרור פלסטין אינם זמינים היום, אז עלינו להתכונן למחר ול יום אחרי."
מזכ"ל חיזבאללה הדגיש כי הימור על מוסדות בינלאומיים ועל הקהילה הבינלאומית הוא הימור כושל ומאכזב, שלא הוליד אלא שברון לב, אובדן, אכזבה ומרירות.
סייד נסראללה הוסיף כי המוסדות הבינלאומיים הללו אינם באים בחשבון מכיוון שהם תלויים ברצון הממשל האמריקני, והפארסה האחרונה שלהם הייתה ההחלטה, שגינתה את תימן על הכוונת ספינות ישראליות בהגנה על עזה, בתמורה לחקיקה האמריקאית. -התמקדות בריטית באנצאר אללה, והתעלמות משני מיליון אזרחים פלסטינים הרוגים, פצועים, עצורים, רעבים וצמאים.הוא נעקר בשטח פתוח.
ראוי לציין כי הפורום הבינלאומי השנים-עשר, "עזה, סמל ההתנגדות", ממשיך בעבודתו בהשתתפות קבוצת משפחות של חללי התנגדות, קבוצת מובחרת של פקידים איראנים ומפקדי צבא, אורחים ממפלגות שונות של ההתנגדות. ציר ופעילים התומכים בעניין הפלסטיני.
הכנס מאורגן על ידי "החברה להגנת העם הפלסטיני" ב-19 בינואר של כל שנה, שהוא היום המציין את יום השנה לתבוסת הישות הכובשת במלחמה בת 22 הימים בעזה (בשנת 2009) ומכונה "יום עזה", בלוח השנה הרשמי של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
