הביטוח הלאומי הודיע: לא נהיה מסוגלים לשלם לציבור את הכסף, נפשוט רגל בשנת 2036
בדו"ח שהוצג בוועדת הכספים מתקבלת תמונה מדאיגה: שמונה שנים מוקדם מהצפוי, למוסד לא יתאפשר לשלם את מלוא הזכויות, על פי חוק, לציבור • הסיבה - העלייה בתשלומי סיעוד ונכות בעקבות הרפורמות בשני התחומים שלא ניתן להם כיסוי
הביטוח הלאומי חשף דו"ח בוועדת הכספים ובו נטען: נגיע לפשיטת רגל בשנת 2036, שמונה שנים לפני המועד החזוי הקודם שהיה ב-2044. המוסד לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו על פי חוק.
במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בכל שלוש שנים אקטואר הארגון צריך להציג דו"ח ובו תחזית והצפי לתשלומים וקצבאות לתושבי ישראל בהתאם לחוק והיכולת לעמוד בהתחייבויות ובזכויות הניתנות על פי חוק. הדו"ח שיצא בימים אלה מותאם לסוף שנת 2022, ולבקשת שר העבודה, יואב בן צור, יש לעדכן את הדו"ח ולהכניס בו את הפרמטרים המשתנים בעקבות המלחמה כדי לקבל תמונה מדוייקת יותר ומותאמת למציאות העכשווית.
עם זאת, על פי הדו"ח הקיים שמבוסס על התפלגות ההכנסות מעבודה, הגידול הריאלי בשכר, שיעור משלמי דמי ביטוח, תחזית שיעורי הריבית שהביטוח הלאומי מקבל על השקעות המדינה באג"ח ותחזיות בנק ישראל על שיעורי אבטלה נמצא כי משנת 2023 – התשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים וחלק מהתשלום יילקח מהקרן.
משנת 2030 הביטוח הלאומי צפוי להיאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים אלה, הנאמדים על מיליארדי שקלים, כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו לתשלום.
בשנת 2036 הקרן צפויה להתרוקן וללא מימון נוסף או החזרת הכספים שנלקחו לאוצר המדינה – הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו, על פי החוק, לתושבי ישראל.
על פי התחזית, ב-2023 הביטוח הלאומי ישלם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד שקלים וביניהם: קצבאות נכות, קצבאות נכות עבודה, קצבאות לידה, אבטלה, אזרח ותיק, קבורה, שארים ועוד, ויתרת הקרן בסוף שנה זו תהיה כ-245 מיליארד שקלים. יוצא שרמת הכיסוי הכוללת ל-2023 תעמוד על 2.09.
כאמור, התחזית לא כללה את הוצאות המלחמה שמתחלקות לשני תחומים עיקריים. האחד, תשלום קצבאות שהן "ביטוחיות" ואזרחים מבוטחים בהם מעצם היותם משלמים ביטוח לאומי באופן שוטף. החלק השני הוא תשלום במסגרת החלטות ממשלה, וסיוע שאוצר המדינה צריך לשפות את הביטוח הלאומי ולהחזיר את הכספים המשולמים.
כזכור, עוד בטרם משבר הקורונה, הביטוח הלאומי העלה את הסוגיה הזו בפני הציבור והממשלה, וביקש לדון בנושא ולהבטיח את המשך זכויותיו של הציבור לאורך השנים. בנוסף, הביטוח הלאומי ביקש לבחון את הריבית שמשתנה באופן חד צדדי על ידי האוצר, ולוודא את מקסום הרווחים לטובת הציבור ללא שינוי חד צדדי.
כמו כן, ביקש החזר על מאות מיליארדי שקלים שנלקחו באופן שוטף מתשלום האזרחים עבור ביטוח עתידי לכיסוי גירעונות וללא מתן דין וחשבון ואישור הנדרש על פי חוק מהביטוח הלאומי על השקעות הכספים הללו, ונכתב על כך רבות גם בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2015. על פי תחזית האקטואר הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044 והוקדמה בדו"ח זה לשנת 2036 מסיבות שונות וביניהם: העברת רפורמות הכרחיות בקצבאות הנכות והסיעוד, גידול האוכלוסייה ואורך החיים הגבוה במדינת ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
על פי הדו"ח, משבר הקורונה גרם לכך שהיה קיטון בהכנסות הביטוח הלאומי הן מהציבור והן מהאוצר וכן קיטון בהשקעות הביטוח הלאומי באג"חים ובהתאמה קיטון בתקבולי הריבית. במקביל, עברו שינויי חקיקה נוספים שהשפיעו על המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי, כגון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי במצב של פשיטות רגל, העלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לחוק התייעלות כלכלית בשנת 2021, כניסה לתוקף של הסדרת השיבוב בפיצויי תאונות דרכים שבהם חברות הביטוח מעבירות סכום קבוע על החזרי פיצויים המשולמים לציבור מהביטוח הלאומי.
גם הרפורמה בנכות שעברה לאחר שנים ללא שינוי בגמלה וכן הרפורמה בסיעוד שאיגדה את המענים בביטוח הלאומי ולא פוזרה בין גופים שונים, הקדימה סיוע במצבים סיעודיים קלים כדי למנוע הדרדרות והביאה למימוש ומתן זכויות שלא היו קיימות בעבר.
יש לציין, על פי דו"ח האקטואר - יחס התלות של האוכלוסיה המבוגרת צפוי לגדול מ-25.5% בשנת 2023 ל-32.6% בשנת 2065. קצבאות זיקנה וסיעוד המשולמת לאדם שנזקק לעזרה בפעולות היום-יום (רחצה, אכילה וכו') מותנית במבחן הכנסה. כלומר מקבלי קצבת סיעוד הם אנשים סיעודיים שההכנסה שלהם היא מתחת לרף הקבוע בחוק.
