50 מיליארד השקל האבודים של מדינת ישראל
במשרד האוצר מקפידים לדבר על "גירעון תקציבי" נמוך יחסית של 4.2% בשנת 2023. אבל התמונה האמיתית מתגלה בנתוני בנק ישראל, שחושפים כמה כסף המדינה באמת צריכה לגייס בשביל לכסות את הגירעון שלה
בדו"ח בנק ישראל שהתפרסם לפני שבוע, נכתב כי "הגירעון של הממשלה הרחבה, המשקף את כלל פעילות המגזר הציבורי, ומתאים להשוואות בינלאומיות" הסתכם ב־2023 ב־6.7% תוצר, שהם כ־126 מיליארד שקל. המספר הזה לא תואם את הגירעון שדווח במסמכי החשב הכללי באוצר – 4.2% תוצר שהם כ־77.5 מיליארד שקל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצידה רשמה כי הגירעון ב־2023 עמד על 4.9% תוצר. מה יכול להסביר פער של יותר מ־50 מיליארד שקל בחישוב הגירעון?
הגירעון שעליו מדברים הלמ"ס ובנק ישראל – ונתעלם לרגע מהשאלה לגבי סיווג מכירת קרקעות – הוא גירעון שניתן לכנות "גירעון למימון". המספר הזה אומר לנו בפועל כמה מיליארדי שקלים, כאחוז מהתוצר, ייאלץ החשב הכללי לממן בדרכים שאינן הכנסות ממסים. מדובר במספר שיש לו חשיבות גדולה. ראשית, זו ההשוואה הבינלאומית הנכונה. ולכן, אם אנחנו רוצים להבין את מצבנו לעומת העולם, אנחנו צריכים להתמקד בגירעון למימון, שמכונה בבנק ישראל "הגירעון הכולל של הממשלה הרחבה". לפי בנק ישראל, הגירעון הזה עמד ב־2023 על 6.7% תוצר, מה שמציב אותנו עם הגירעון השני בגובהו במדינות ה־OECD (שניים רק לארה"ב). גם אם ננכה את המלחמה, הרי שלפי בנק ישראל הגירעון ב־2023 היה עומד על 4.4% תוצר, גבוה משמעותית מהחציון של מדינות ה־OECD, שעומד על 2.8%, מהממוצע בארגון – 2.4% ומממוצע מדינות הייחוס – 3.8%.
יתר על כן, מבחינה מהותית יש לגירעון למימון חשיבות כלכלית. המשקיעים באג"ח ישראלי וחברות הדירוג מעוניינים לדעת כמה כסף בפועל ישראל נזקקת לממן. בדיוק כפי שבעת נטילת משכנתא הריבית משתנה כתלות בשאלה כמה תשלומי המשכנתא צפויים להיות חלק מההכנסה הנוכחית שלנו (למרות שבעתיד אנחנו נשתכר יותר או נוציא פחות). למעשה, הפער בין הגירעון למימון לבין הגירעון בחוק התקציב עולה למודעות בגלל קרן הפיצויים, שהשנה תיאלץ לשלם כ־23 מיליארד שקל. סוגיית רישום מכירת הקרקעות היא סוגיה נוספת, חדשה יחסית, שבנק ישראל פתח רק השנה.
הגירעון המבני הוא המדאיג ביותר מבחינת המשקיעים, חברות הדירוג, וממילא קובעי המדיניות. אם הכיוון לטווח הארוך הוא שהגירעון אמור לגדול ולגדול, והתוכנית של ישראל היא לבנות על "הפתעות ממיסים" הרי שהמשקיעים עשויים לגבות ריבית גבוהה יותר וחברות הדירוג עשויות להוריד את הדירוג של ישראל.
בהקשר של הגירעון המבני יש לישראל שני אתגרים גדולים. הראשון – הגירעון המבני הבסיסי הוא גבוה למדי מלכתחילה, ועומד על כ־4.4%. האתגר השני נוגע לכך שיש סיכוי גדול שהגירעון המבני יגדל בשל העלייה בהוצאות הביטחון. לפי ניתוח בנק ישראל, נכון לעכשיו הגידול המבני בהוצאות עומד על היקף של 22 מיליארד שקל וההתאמות המבניות על 13 מיליארד, כך שיש 9 מיליארד שהם כ־0.4% תוצר של גידול בגירעון המבני.
