"מבול אל-אקצא" מעמיק את ההבדלים בין צוות ההנהגה הישראלי / איזו השפעה על מהלך המלחמה?
קריאה של ההבדלים בין עמודי התווך של ההנהגה הישראלית שהתגלו לאחרונה, והיריבות העמוקה בין מקבלי ההחלטות בישות הכובשת שקדמה למבצע "מבול אל-אקצא" ומעמיקה... איך ההבדלים הללו באים לידי ביטוי בשדה הקרב בעזה.
אף שההנהגה הישראלית המנהלת את המלחמה נגד רצועת עזה הייתה להוטה להפגין סולידריות והרמוניה, נראה שהעניין הגיע לסוף הדרך, לאחר שהמחלוקות בין בכירים עלו על הכתב.
היריבות בין ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט אינה עניין חדש או עלום, אך לראשונה היא הופיעה בפומבי בבהירות כזו בעקבות הביקורת הפומבית של נתניהו כלפיו. שר הביטחון, גלנט, במהלך מסיבת העיתונאים הסולו השבועית שלו במוצאי שבת וראשון, והטיל עליו אחריות על מסיבות העיתונאים הנפרדות.
אירוע זה הדגיש, לדעת האנליסטים, את הפער הקיים בין הפקידים הראשיים האחראים למלחמה, וכי אירוע מסיבת העיתונאים הוא רק קצה הקרחון. מדובר בפער שנוצר הרבה לפני ה-7 באוקטובר, ומאז זמן זה גדל.
חילוקי הדעות של נתניהו עם ההנהגה והציבור עמוקים
בהקשר זה אמר אנליסט אל-מיאדין לענייני פלסטינים ואזוריים, נאסר אל-לחם, כי ההבדלים אינם רק בין נתניהו ל"צבא", אלא ההבדלים בינו לבין המודיעין, הציבור הישראלי עצמו וגורמים אחרים, וכן לפיכך הפער עמוק ואינו ניתן לקבורה, והבולט שבהם היה חילוקי הדעות של נתניהו עם גלנט קריאת הליכוד לגרש את גלנט בתקופת התיקונים השיפוטיים.
ההבדלים התגלו בכישלונות של "צבא" הכיבוש בעזה
בתורו, צ'רלס אבי נאדר, האנליסט שלנו לענייני ביטחון וצבא, דיבר על ההבדלים הללו והשפעתם על מהלך המלחמה, ואמר כי ההחלטה לצאת למלחמה היא אחת ההחלטות הבסיסיות שקיבלה ממשלת המלחמה או הקבינט, והנושא הזה אינו קשור רק לדעה או להחלטה הקשורה לראש הממשלה בלבד או לשר המלחמה בלבד.
אבי נאדר ציין כי המימד או ליבת ההשפעה העיקרית של מחלוקת זו בין שר המלחמה לראש הממשלה היא ביצועי הצבא בפעולות קרביות, ואנו רואים נושא זה היטב במבצע הצבאי בתוך עזה, ונראה כי. חוסר האיזון בפעולות הצבאיות הוא תוצאה של הבדלים אלו, ולכן אנו עדים לביצועים הרופפים הללו ולביצועים החלשים של "צבא" הכיבוש.
אבי נאדר הביע את הערכתו לכך שלמחלוקות הללו יש השפעות שדה וצבאיות ועשויות להיות אולי המשפיעות ביותר עד כה במלחמה זו ובכישלון של היחידות הישראליות עד כה להשיג כל אחת מהמטרות הצבאיות העיקריות שהציבה ישראל במלחמתה נגד עזה.
חילוקי דעות הגיעו לבקתת המלחמה
בנוגע להופעתם של ההבדלים הללו בציבור, הסביר קאסים עז אלדין, מנתח אל-מיאדין לעניינים פוליטיים ובינלאומיים, כי ההבדלים הם לא רק בין גלנט לנתניהו, אלא יש גם הבדלים רבים שהתגלו. קבינט המלחמה, למשל, גם בין בני גנץ וההצהרות שלו נגד נתניהו. המשמעות היא בפועל שקבינט המלחמה (כלומר המיני-ממשלה הביטחונית) הוא "מקל מכל עמק", כלומר אף אחד מהם לא מסכים עם השני חוץ מבתי הספר העל-יסודיים.
בנוגע להכחשתו של נתניהו ולסירובו לשאת באחריות למלחמה זו, דיבר אל-לחם על התערבותה של ארצות הברית בשמו של נתניהו באופן אישי, ועל התערבות נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, ראש ה-CIA, וכן מפקד הצבאות להשתיק את האופוזיציה הישראלית.
אל-לחם הביע את אמונתו שהעמדה האמריקנית תשתנה ונראה אופוזיציה ישראלית עם טפרים וניבים שיכולים לרסק את פניו של נתניהו ולא להשאיר אותו ביהירות הזו שראינו בו.
בורחים קדימה במלחמה... והזכויות הקטלניות מול נתניהו
אבי נאדר התייחס לזכויות השיפוט הרגילות ואמר שיש פשעי שחיתות רודפים אחרי נתניהו, והוא מבוקש על ידי בית המשפט ברגע שהוא עוזב את השלטון, וזה חיוני והכרחי. הזכאות העיקרית היא בשני כיוונים במבצע "מבול אל-אקצא". כמובן שיהיו ועדות חקירה, שהיא אולי המבצע הקשה בגוף. תחילתה של אחריות "הצבא" ואחריות של הסמכות הפוליטית מוטלת על "הצבא". אולי הוא יכול להימלט מאחריות מלאה לכישלון אוגדת עזה, למשל במבצע "מבול אלאקצא", אבל מי יכול להתחמק מהאחריות שקדמה ל"אל-אקצא". הצפה” והובילה אליו, וקשורה למדיניות ההקצנה, מדיניות ההתעללות, ההתיישבות, הדיכוי וההרג, שהובילה בעצם לאפוס זה.
אבי נאדר ראה שנתניהו, עמוק בפנים, לא רוצה שהמלחמה תסתיים כי הוא תמיד, ברגע האחרון, שם את האינטרסים האישיים שלו גוברים על מדיניותו, ועל סמך הנושא הזה הוא לא רוצה ללכת למשפט או להופיע בפני המקרים הקטלניים האלה.
ישראל היא ישות מחולקת אנכית
קאסם עז אלדין הדגיש כי המבצע ב-7 באוקטובר והתוקפנות נגד עזה אינם שוללים את כל מה שהיה קודם בשנתיים האחרונות, כאשר "ישראל" התגלתה כישות המחולקת אנכית בין כוחות פוליטיים לכוחות אידיאולוגיים שנלחמים. והלחימה בין שני הצדדים, זה אומר ש"ישראל" או שתישאר... הם חיים בה, נלחמים זה בזה, או שהיא לא תישאר. לכן הם מסכימים על רמת המינימום ואינם מסכימים על קיומם.
עז אלדין המשיך, הנושא השני הוא שכאשר "ישראל" יוצאת למלחמה הזו בדרך זו של הרג, ריפוי ורצח עם, היא מתבטאת כ"ישות שבטית" ומציבה מטרות בלתי ניתנות להשגה.
נתניהו לא רוצה להרחיב את העימות בחזית הצפונית
לגבי סירובו של נתניהו להרחיב את החזית לכדי עימות עם חיזבאללה ב"חזית הצפונית", אמר אבי נאדר כי נתניהו הוא איש פוליטי וכל ניסיונו בישות הוא שירות פוליטי בין חבר כנסת, שר וראש. שר, ואילו גלנט היה קצין צבאי בצבא וכיום הרמטכ"ל.
אבי נאדר ציין כי הנקודה הדיפלומטית העיקרית, שנתניהו רואה יותר מגלנט, היא שהעימות עם חיזבאללה או העימות ב"חזית הצפונית" יעלו לישות יקר מאוד, וייתכן שגלנט לא יראה את הנושא נתניהו כן.
עז אלדין דיבר על המכה ההרסנית לכיבוש שממנה חוששת ארצות הברית, והדגיש שכאשר "הצבא" יתחיל להתפורר, זו תהיה מכה הרסנית.
עז אלדין נגע גם בדברים שנאמרו ע"י נשיא צרפת עמנואל מקרון, שמטרותיה של ישראל במלחמה זו יימשכו עשר שנים אם יושגו. הוא ציין שמקרון לא אמר שזה רעיון שלו כי הגנרלים הצרפתים ב הממסד הצבאי הישראלי לקח הכל בהתחשב בנתונים, הם מצאו שמטרות המלחמה הזו היו בלתי אפשריות.
