בית המשפט העליון בלונדון דן בתיק נגד ייצוא נשק לישראל


בית המשפט העליון בלונדון דן בתיק נגד ייצוא נשק לישראל

בית המשפט העליון בבריטניה שוקל תביעה בדרישה מלונדון להפסיק לתת רישיונות ליצוא נשק לישראל, לאור האשמתה בהפרת החוק הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה.

בית המשפט העליון בלונדון בוחן תיק נגד ייצוא נשק בריטי לישראל, על רקע האשמת ישראל בהפרת החוק הבינלאומי במלחמתה המתמשכת ברצועת עזה, הנצורה כבר 111 ימים.

בדו"ח שפורסם ביום רביעי, 16 ארגונים הומניטריים הצביעו על הימצאות חלקים שמקורם בבריטניה בחלק גדול מכלי הנשק ששימשו את צבא הכיבוש הישראלי במלחמה בעזה.

חבר הפרלמנט של האופוזיציה מהלייבור, טהיר עלי, האשים את ראש ממשלת בריטניה רישי סונק בכך ש"ידיו מוכתמות בדמם של אלפי אנשים חפים מפשע".

שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון, המסייר באזור, הואשם גם הוא בחוסר שקיפות בתפקידו בהמשך מכירת הנשק.

בהקשר זה הגישו מספר תובעים, בראשות קרן אל-חק, הדוגלת בזכויות פלסטינים ואשר כוללת את רשת הגלובלית המשפטית (GLAN), תביעה לבית המשפט העליון בלונדון.

התובעים הדגישו כי בריטניה מתעלמת מהחוקים שלה לגבי ייצוא נשק בהקשר של הסכסוך בעזה.

תקנים בריטיים למעשה קובעים שאסור להנפיק נשק היכן שקיים סיכון ברור שישמשו תוך הפרה של החוק הבינלאומי.

עורכת הדין של GLAN, דרבלה מינוג, אמרה: "תיק זה הוא מבחן לאמינות מערכת בקרת הנשק הלאומית", ובמיוחד תפקיד הפיקוח של מערכת המשפט בהקשר זה.

בחודש שעבר קבע בית משפט הולנדי כי הולנד יכולה להמשיך לספק חלקי חילוף למטוסי קרב F35 לישראל, ודחה תביעה שהגישו ארגוני זכויות אדם.

בית המשפט ההולנדי הגיע למסקנה כי אספקת החלקים היא החלטה פוליטית שבה שופטים לא צריכים להתערב.

במסגרת הנוהל הבריטי, מסמכים שהוכנו על ידי עורכי דין ממשלתיים שופכים אור על דיונים פנימיים בבריטניה לגבי רישיונות ייצוא נשק, ובכלל האופן שבו ישראל נלחמת במלחמה זו.

מסמך מ-12 בינואר מצביע על "חששות רציניים" במשרד החוץ הבריטי בנוגע להיבטים מסוימים של המערכה הצבאית הישראלית.

הוא גם מאשר שפקידים הראו עד כה חוסר יכולת לקבוע באופן סופי אם ישראל מכבדת את החוק הבינלאומי.

אבל 22 העמודים חושפים ששר הסחר הבינלאומי קמי באדנוך, האחראי על הרישיונות הללו, בכל זאת החליט ב-18 בדצמבר לא להשעות או לבטל אותם.

זה היה נתון לבחינה מדוקדקת, עמדה העולה בקנה אחד עם ההמלצה של דיוויד קמרון לפני שישה ימים.

שר החוץ "שכנע שיש מספיק ראיות" להאמין שישראל "מתכוונת" לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, על פי מסמכים משפטיים.

זוהי נקודת מבט שעורך דין התובעים מתנגד לה, בהתחשב בכך שבריטניה מודה להגנתה כי הראיות לא נלמדו באופן אובייקטיבי.

דיוויד קמרון ספג גם ביקורת על כך שהוא נמנע משאלות ב-9 בינואר על ידי חברי פרלמנט בריטיים שביקשו לברר אם עורכי דין ממשלתיים הוציאו חוות דעת שלפיהן ישראל הפרה את החוק הבינלאומי.

"אני לא זוכר כל נייר שנותנים לי. אני מסתכל על הכל", אמר. לבסוף השיב בשלילה לפני שהוסיף: "זו לא שאלה שאפשר לענות עליה בכן או לא".

הכי חם עולם
חדשות עולם
הכי חם