העיתונאית החרדית שרי רוט: ציונים דתיים, אל תחנכו אותנו, שלא נתהפך
העיתונאית החרדית שרי רוט כואבת את מה שהיא מגדירה כתחושה שהציונות הדתית מנסה לחנך את החרדים, ומזהירה מתרחיש פוליטי הפוך.
העיתונאית והפרשנית החרדית שרי רוט מבקרת את התנהלות הציונות הדתית בסוגיית גיוס צעירי המגזר החרדי ומזהירה בציוץ שפרסמה מהאפשרות שבה בממשלה הבאה יהיו החרדים ולא נציגי הציונות הדתית.
לדבריה המהלך עשוי להפוך עליהם את הגלגל ולהוביל את החרדים לקדם חינוך מחדש לכיפות הסרוגות ולמובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
בראיון לערוץ 7 מרחיבה רוט את הדברים ובראשית דבריה היא מדגישה כי דבריה אינם דברי ביקורת אלא דברים הנובעים מלב כואב. "הנושא חותך לי בלב", היא אומרת ומספרת על הקושי האישי לנתק בין עבודתה המקצועית כעיתונאית ופרשנית המסקרת את הסוגייה, לבין תחושותיה האישיות כאשר מול עיניה אותו לילה בו דיווחו לרב שטיינמן זצ"ל על חוק הגיוס שקודם בתקופת בנט ולפיד והוא בתגובה ישב ובכה.
"אני רק כואבת והכאב הוא גדול", היא אומרת. "אני שומעת בימים האחרונים פוליטיקאים מהציונות הדתית, עיתונאים וכותבי טורים וזה קשה לעיכול. יש תחושה שמנסים לחנך את הציבור החרדי ואומרים לו תעשו כמונו, תקימו ישיבות הסדר וכו'. כאן אני חושבת מה יקרה אם יבוא גפני כמשל וינסה לחנך את הציבור הדתי לאומי והמתנחל לערכים שחשובים לו, מה ירגישו שם?".
מוסיפה רוט ומספרת על שיחה עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך שסיפרה לה עד כמה חשוב היה לה שהברית של בנה תתקיים על חורבות ביתה בחומש. היא עצמה לא חונכה על הערכים הללו ועם זאת היא מכבדת את דבריה של סון הר מלך ומזדהה עם הדברים. כך היא מצפה שיקרה גם כאשר מדובר בערכים החשובים לציבור החרדי.
בדבריה מציינת רוט כי יו"ר 'הציונות הדתית', שר האוצר סמוטריץ' הקפיד לאורך תקופה ארוכה לגונן על העמדה החרדית בסוגיית לימודי הליבה על אף שהוא עצמו אינו מחזיק בעמדות דומות לאלה של החרדים, כך גם "תורה היא כל עולמו ואני יודעת שהתורה חשובה לו", ועם זאת בסוגיית הגיוס הוא חש צורך להביע עמדה אחרת. רוט אומרת כי היא מבינה את הצורך הזה של מי שמגיע להלוויות של לוחמים ומוצא את עצמו מול משפחות שכולות, ועם זאת היא סבורה כי יש לנהוג אחרת ולהבין את היות החרדים והציונות הדתית מיעוטים במדינת ישראל, וככאלה לא לאפשר למי שכל שאיפתו לראות בנפילתה של הממשלה, להגיע להישג זה ולהפריד בין שני המגזרים הללו.
"הרי מי שמוביל את המאבק רוצה לראות את הגולגולת הפוליטית של נתניהו זזה הצידה ומוקמת ממשלה אחרת, וממשלה כזו לא תחייך לא לחרדים ולא לציונות הדתית, גם אם החרדים ייקחו בה חלק. אז לאן אנחנו הולכים? למה אנחנו לא יותר חווים אחוות מיעוטים?", היא שואלת.
בהקשר זה אנחנו מזכירים כי מקור כל הצורך הבהול במענה חקיקתי הוא בג"ץ המציב דד-ליין לממשלה, וכאן עולה התזכורת מהימים בהם חשבו בציבור החרדי שהרפורמה המשפטית אינה מענייניו של מגזר זה, והנה משם מגיעה הרעה עבורו.
"יכול להיות שבמבט לאחור הציבור החרדי שאמר שהרפורמה המשפטית לא מעניינת אותו, שהוא מחוץ לעסק, שלא יפגינו לו בבני ברק כי הוא לא בעניין, יכול להיות שאפשר אולי להגיד ביקורת על הכיוון הזה, אבל אני לא חושבת שאם גפני ודרעי היו רוצים רפורמה משפטית זה היה משנה מהסיבה הפשוטה, שממשלת ימין על מלא לא יכולה לשלוט כאן דקה אחת, ואולי צדק נתניהו שחיפש תמיד עלה תאנה מהשמאל והמרכז כדי להיות איתו ולקבל לגיטימציה ציבורית".
"הציבור הדתי והציבור החרדי קרבן לאותה התנהלות שלא נותנת לימין לשלוט", היא אומרת ומזכירה כדוגמא את האופן בו באולפנים מקפידים לערער על הלגיטימציה של כהונת השר בן גביר כשר לביטחון לאומי.
עוד מודה רוט בדבריה כי אכן יש ממש בטענה הציונית דתית כלפי החרדים שלא עמדו לצידם כשגזירת ההתנתקות עמדה לפתחם, טענות שנשמעו בתקופת חבירתם של בנט ולפיד זה לזה לקראת כניסה משותפת לממשלת נתניהו. עם זאת היא תוהה האם נכון לשחק במשחקי האשמות ובכל פעם להיאבק זה בזה.
שאלנו את רוט אם יתכן ולא מדובר ברצון של ציבור אחד לחנך את רעהו, אלא שאכן חסרים חיילים בצבא, ואם רק היה מדובר בלומדי התורה האמיתיים הייתה נכונות להגיע להסכמות, אך כאשר אליהם חוברים רבים שאינם לומדי תורה, ההתקוממות גוברת בעיקר לנוכח מצוקת כוח האדם בצה"ל.
רוט מצידה לא מקבלת את הטענה ומזכירה כי גם חבר הכנסת גפני הבהיר ש"מי שלא לומד בישיבה צריך לעשות משהו עם עצמו. לגבי המה צריך לדון אם הצבא ערוך לכך במסגרות מותאמות וכו'" עוד היא מזכירה את דבריו הנוקבים של הרב שך זצ"ל ולפיהם מי שאינו לומד תורה ומזייף מעמד של תורתו אומנותו יש לו דין רודף. "כעיתונאית חרדית אני לא מגנה על מי שמזייף פתקים ואישורים לפטור שלא כחוק. גם חברי הכנסת שלנו לא נשלחו לכנסת כדי להגן על הנוער הזה אלא על לומדי התורה".
בעיני רוט סוגיית המכסות היא החמורה מכולן שכן אין לדעת מה יהיה מספר לומדי התורה האמיתיים בעתיד, ועד כמה אם חרדית שבנה עדיין לא לומד מתפללת ומבקשת שבנה ילמד תורה בכל זאת, ואולי תפילתה גם תיענה.
